נעים להכיר, אני יערה

​

אני בת 57, אמא לארבע בנות בוגרות, מטפלת רגשית, ובעיקר אישה שהחיים לקחו אותה להרבה מאוד

שבילים לפני שהובילו אותה אל עולם הטיפול. חייתי בישראל, באיטליה ובגרמניה.

בכל מעבר למדינה חדשה למדתי מחדש מהי התחלה.

מהי זרות. איך מרגישים כשצריך לבנות שייכות במקום שאינו הבית.

הכרתי מקרוב את הבדידות שיכולה להתלוות לרילוקיישן, את ההתאקלמות לתרבות אחרת, את הגעגוע,

ואת השאלה מי אני כשכל מה שהיה מוכר נשאר מאחור.

כשחזרתי לישראל, הבנתי שגם החזרה הביתה היא סוג של התחלה חדשה.

לפעמים אנחנו חוזרות למקום מוכר, אבל כבר איננו אותן נשים שעזבו אותו.

גם החיים האישיים שלי היו מלאים בפרקים של שינוי.

גידלתי ארבע בנות, התמודדתי עם אתגרי הורות מורכבים, עם משברים משפחתיים, עם טראומה, אובדן,

מערכות יחסים, ועם רגעים שבהם הבנתי שלא תמיד אפשר למנוע כאב –

אבל אפשר לבחור איך פוגשים אותו.

דווקא מתוך החיים האלה נולד הרצון שלי להבין. לא הסתפקתי בתשובות שטחיות.

רציתי להבין למה אנשים חוזרים שוב ושוב לאותם דפוסים.

למה יש מי שיודע בדיוק מה נכון עבורו, ועדיין מתקשה להשתנות.

למה אהבה לבדה לא תמיד מספיקה כדי לרפא.

הסקרנות הזאת הובילה אותי ללימודים, ומשם הדרך כבר המשיכה כמעט מעצמה.

למדתי אימון בגישת הפסיכולוגיה החיובית, NLP, מנטורינג, מאסטר בטיפול בחרדה, טראומה,

פוסט־טראומה ואובדן, הדרכת הורים, ואני בלימודי פסיכותרפיה קוגניטיבית־התנהגותית (CBT).

אני ממשיכה ללמוד עוד ועוד שיטות וגישות, כי אני יודעת שכל כלי חדש שאני רוכשת עשוי להיות

בדיוק הדבר שיעזור לאישה שתשב מולי מחר. אבל יותר מהכול, החיים לימדו אותי אמת אחת פשוטה -

הבנה היא רק התחלה.

שינוי אמיתי קורה כשיש גם דרך, כלים, קשר אנושי ומקום בטוח שאפשר לצעוד ממנו קדימה.

לכן, כשאישה או נערה מגיעה אליי, אני לא רואה רק את הקושי שהיא מתמודדת איתו.

אני רואה את האדם שהיא הייתה לפניו. ואת האדם שהיא עוד יכולה להיות.