מה קורה למוח בזמן טראומה?

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב שטראומה היא רק זיכרון כואב.
אבל טראומה היא הרבה יותר מזיכרון.
היא משנה, לפחות לזמן מה, את הדרך שבה המוח ומערכת העצבים פועלים.
זו גם הסיבה שלפעמים אנשים אומרים לעצמם -
"אני יודעת שהכול כבר נגמר... אז למה הגוף שלי עדיין מגיב כאילו אני בסכנה?"
התשובה נמצאת במוח, והמוח נועד להגן עלינו.
המטרה הראשונה של המוח אינה לגרום לנו להיות מאושרים.
המטרה שלו היא לשמור שנישאר בחיים.
כאשר המוח מזהה סכנה, הוא מפעיל בתוך שבריר שנייה את מערכת ההישרדות.
הדופק עולה, השרירים מתכווצים, הנשימה משתנה.
הגוף מתכונן להילחם, לברוח או לקפוא. זו תגובה טבעית לחלוטין.
במצב רגיל, כשהסכנה חולפת, גם הגוף נרגע.
אבל בטראומה, לפעמים מערכת ההישרדות אינה מקבלת את המסר שהאירוע הסתיים.
האמיגדלה – "גלאי העשן" של המוח
באזור עמוק במוח נמצאת האמיגדלה.
אפשר לחשוב עליה כמעין גלאי עשן.
התפקיד שלה הוא לזהות סכנה ולהפעיל במהירות את מערכת ההגנה.
לאחר טראומה, האמיגדלה עלולה להפוך לרגישה יותר.
היא מזהה איומים גם במצבים שאינם באמת מסוכנים.
לכן רעש פתאומי, ריח מסוים, מבט או טון דיבור יכולים לעורר תגובת חרדה חזקה,
גם כשהאדם יודע שהוא נמצא במקום בטוח.
ההיפוקמפוס – הספרייה של הזיכרונות
להיפוקמפוס יש תפקיד חשוב בארגון הזיכרונות שלנו.
הוא עוזר למוח להבין שהאירוע קרה אז, ולא עכשיו.
בזמן טראומה, התהליך הזה עלול להשתבש.
לכן לפעמים הזיכרון אינו מרגיש כמו זיכרון.
הוא מרגיש כאילו האירוע מתרחש שוב.
זו אחת הסיבות לכך שפלאשבקים או טריגרים יכולים להיות כל כך עוצמתיים.
הקורטקס הקדם־מצחי – החלק שחושב בהיגיון
זהו האזור שאחראי על קבלת החלטות, ויסות רגשי, שיקול דעת ויכולת לעצור לפני שמגיבים.
כאשר מערכת ההישרדות מופעלת בעוצמה, הפעילות שלו פוחתת.
לכן בזמן חרדה או הצפה רגשית קשה יותר לחשוב בהיגיון.
לא משום שאיבדנו את היכולת לחשוב.
אלא משום שבאותו רגע המוח מעדיף הישרדות על פני ניתוח המציאות.
זו לא חולשה – זו ביולוגיה
אחת התחושות הקשות ביותר אצל אנשים שחוו טראומה היא התחושה שמשהו "לא בסדר" בהם.
שהם מגזימים, שהם חלשים.
אבל המחקר מלמד אחרת - התגובות האלה אינן בחירה.
הן ביטוי לאופן שבו מערכת העצבים למדה להגן על האדם.
במילים אחרות - המוח אינו מקולקל.
הוא פשוט ממשיך לעשות את מה שלמד שהיה נחוץ כדי לשרוד.
החדשות הטובות
המוח שלנו גמיש.
הוא מסוגל להשתנות לאורך החיים.
היכולת הזו נקראת נוירופלסטיות – היכולת של המוח ליצור קשרים חדשים, ללמוד דפוסים חדשים ולהסתגל לחוויות חדשות.
זו גם אחת הסיבות שטיפול רגשי יכול להיות כל כך משמעותי.
כשאנחנו מבינות מה קורה בגוף ובמוח שלנו, וכשאנחנו לומדות כלים לוויסות רגשי ולעיבוד החוויה, מערכת העצבים יכולה בהדרגה ללמוד מסר חדש - הסכנה חלפה.
זה לא יקרה ביום אחד, גם לא בלחיצת כפתור. אבל צעד אחר צעד.
להבין כדי להפסיק להילחם בעצמך
אחד הדברים המשחררים ביותר הוא להבין שהתגובות שלך אינן עדות לכך שמשהו לא בסדר בך.
הן עדות לכך שהמוח שלך ניסה להגן עלייך.
טיפול בטראומה אינו מנסה למחוק את העבר, הוא עוזר למוח ולגוף להבין שהעבר כבר אינו ההווה.
וכשהמסר הזה מתחיל לחלחל, מתפנה מקום לעוד משהו.
פחות הישרדות.
ויותר חיים.